<h1>ראבי"ה סימן תתמ"ה</h1>
<h2>דף ג:</h2>
גרסינן בירושלמי תנן המתפלל ואינו יודע מה הזכיר אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה מה שהיה למיד הזכיר, מיכן ואילך מה שצריך הזכיר. שמעינן מהכא דכל שלשים יום אחר זמן [הזכרה] אם אינו ידוע לו בבירור שהזכיר מחזירין אותו, אבל מכאן ואילך סתמא דמילתא [סירכא] דלישנא נקיט ואין מחזירין אותו. ודכותיה אחר שפסק מלהזכיר בפסח כל שלשים יום בחזקת שהזכיר, ומחזירין אותו, ומיכן ואילך סתמא דמילתא לא הזכיר ואין מחזירין אותו. ולא דמי לספק אמר אמת ויציב ספק לא אמר וכן ספק קרא קריאת שמע או לא קרא וכן ספק התפלל ספק לא התפלל דפליגי ביה בברכות [בפרק מי שמתו] [כ"א ע"א] באיזה מהם חוזר, דהתם ספק לו שמא לא התחיל כלל באמת ויציב [ו]דכותיה בתפלה, אבל כאן ברור לו שהתחיל במגן ומחיה, אך ספק אם אמר כהרגלו הראשון אם לאו, הילכך תלינן בחזקה, כדגרסינן בפרק היה קורא [ט"ז ע"א] רבי אמי ורבי אסי הוו קטרי גננא לר"א אמרי ניזיל ונשמע מילתא מבי וועדא והדר ניתי אזלי ואשכחי לתנא דתני קמיה דר"י הקורא וטעה ואינו יודע היכן טעה חוזר לראש, טעה בין פרק לפרק ואינו יודע באיזה פרק טעה חוזר לפרק ראשון, טעה באמצע פרק חוזר לתחלת אותו פרק, טעה בין כתיבה לכתיבה חוזר לכתיבה הראשונה אמר רבי יוחנן לא אמרן אלא שלא פתח למען ירבו ימיכם אבל אם אמר למען ירבו ימיכם סירכא דלישנא נקיט, אמרו אילו לא באנו אלא לשמוע דבר זה דיינו. וגרסינן בפרק אין עומדין בירושלמי [ה"ג] שמואל בר אבא בשם רבי אליעזר ספק הזכיר של ראש חדש ספק לא הזכיר מחזירים אותו. ונראה לי מפני שלא הורגל לאמרו. וגרסינן נמי לעיל מיניה, גנובא בשם רב [טעה בשלש ברכות האחרונות חוזר לעבודה, רבי חלבו רב הונא בשם רב] טעה בשלש ראשונות חוזר בתחלה בשלש אחרונות חוזר בעבודה טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור למקום הברור. שליח ציבור שהשגיר שתים ושלש ברכות אין מחזירין אותו חוץ ממי שלא אמר מחיה המתים, שמא כופר בתחית המתים הוא, ומכניע זדים, שמא מין הוא, ובונה ירושלים, שמא אינו מאמין בביאת משיח, (ואני) [אינו] אומר מין הוא. ופירוש השגיר דלג כמו [ב"ב כ"ג ע"א] כמלא שגר היונה. ובכל מקום תלוי ענין (ה)רגילות הקריאה בשלשים יום, כדאמרינן בפרק גט פשוט [קס"ז ע"ב] הכי אמר רב כל שהוחזק [שמו] בעיר שלשים יום אין חוששין לו, פירוש כיון דרגיל כשקוראים לו באותו השם, שמיד [משיב], ודאי הוא שמו, והוא שהנהיג בו שלשים יום. ומיהו אף על פי שאינו ממש דומה לזה, מתלמוד ירושלמי ראיה גדולה הוא ונלמד ממנה כדפרישית לעיל.
